שני לוחות הברית
ויש ליישב על פי שנקדים לבאר פרשת מלך אשר נתחבטו בה הראשונים והאחרונים דמה חטאו ישראל במה שבקשו מלך, הלא הוא מצות עשה שום תשים עליך מלך. ובמסכת סנהדרין פרק כהן גדול (כ, ב) איתא שם, רבי יוסי אומר, כל האמור בפרשת מלך, מלך מותר בו. רבי יודא אומר, לא נאמרה פרשה זו אלא כדי לאיים עליהם, שנאמר שום תשים עליך מלך, שתהא אימתו עליך. וכן היה רבי יודא אומר, שלשה מצות נצטוו ישראל בכניסתן לארץ, להעמיד להם מלך, ולהכרית זרעו של עמלק, ולבנות בית הבחירה. רבי נהוראי אומר, לא נאמרה פרשה זו אלא כנגד תרעומתן, שנאמר (דברים יז, יד) ואמרת ואשימה עלי מלך וגומר. רבי אליעזר אומר, זקנים שבדור כהוגן שאלו, שנאמר (ש"א ח, ו) תנה לנו מלך לשפטנו. אבל עמי הארץ שבהן קלקלו, שנאמר (שם כ) והיינו גם אנחנו ככל הגוים ושפטנו מלכנו ויצא לפנינו. והרב אברבנאל בפירוש על התורה הביא כל הדעות. ועל רבי אליעזר הקשה האברבנאל, דגם בתורה כתיב (דברים יז, יד) בכל הגוים אשר סביבותיהם, ועיין שם באברבנאל מה שכתב הוא בעצמו בזה הענין עיין שם באורך. ולמי שעיני שכל לו יראה שיש לפרש דברי רבי נהוראי כדעת האברבנאל:
שני לוחות הברית
וישראל בימי שמואל חטאו שאמרו (ש"א ח, ו) תן לנו מלך לשפטנו, בקשו מלך להיות שופט, וזהו נגד רצון הש"י. כי להיות שופט לשפוט משפט התורה לזה שופטים ושוטרים תתן, דהיינו סנהדרין. ושימת המלך יהיה נגד משפט התורה לעשות הוראת שעה. ולזה שייך לשון שימה עליך, כי הוא מושל עליך ופורץ המשפט הנתון בתורה: